מה סטיילון עושה
מה שאתה יודע שווה יותר מהשעה שאתה מוכר
אפשר להיות רק בכיסא אחד בכל רגע. סדנה היא פריט ההכנסה היחיד במקצוע הזה שאין לו את התקרה הזאת.
יש גבול קשיח לעסק שבנוי על הידיים שלך. ארבעים שעות, אולי חמישים, ומעבר לזה הדרך היחידה להרוויח יותר היא לגבות יותר או להעסיק מישהו. כולם במקצוע מגיעים לקיר הזה בסוף.
הוראה היא הדרך לעקוף אותו, והיא יושבת שם בלי שימוש כמעט בכל עסק מקצועי שאנחנו רואים. שנים-עשר אנשים בחדר לערב אחד, שכל אחד מהם משלם על משהו שאתה כבר יודע לעשות, הם צורה אחרת לגמרי של הכנסה.
הקהל כבר אצלך
זה החלק שמפספסים. זר לא יקנה קורס ממישהו שהוא לא שמע עליו. הלקוחות שלך כן — הם ראו אותך עובד, הם כבר שאלו איך עשית את זה, והם שנים-עשר האנשים הכי קלים שתמלא איתם חדר.
כלומר הקורס הראשון לא צריך שיווק. הוא צריך הודעה לאנשים שכבר נמצאים ברשומות שלך.
איפה זה באמת מתפרק
לא בהוראה. בניהול. שנים-עשר מקומות וארבעה-עשר אנשים שאמרו כן. השניים ששילמו והשלושה שאמרו שישלמו. אחת שלא יכולה להגיע למפגש השני. החדר שמתברר שתפוס. כל אחד מאלה קטן, וביחד הם הסיבה שרוב האנשים מעבירים סדנה אחת ולא שנייה.
- מספר מקומות קבוע, שמפסיק להימכר כשהם נגמרים
- תשלום ברגע ההרשמה, לא בדלת
- קורס שנפרש על כמה מפגשים ויודע מי רשום לכולם
- החדר, שמור לתאריכים, גלוי באותו יומן כמו כל השאר
- הודעה לכל מי שברשימה כשמשהו משתנה
זה משפר גם את העסק הראשי
מי שלומד ממך משהו חוזר לעבודה עצמה, ממליץ עליך בצורה מדויקת יותר, ומעריך את המחיר שלך, כי עכשיו הוא ניסה לעשות את זה בעצמו. הקורס מוכר את השירות — זה לא היה התכנון, אבל זה בדרך כלל המספר הגדול יותר.
מה משתנה
ערב שמכניס כמו יום שלם, בנוי ממשהו שאתה כבר יודע, וסיבה ללקוחות הכי טובים שלך להיות בחדר גם כשהם לא בכיסא.