בונים את ההסכמים שהעבודה שלכם דורשת, מגבילים כל אחד לטיפולים שהוא באמת מכסה, מחתימים על המסך, ומפיקים את ה-PDF בהמשך כשמישהו מבקש.
התחל עכשיוהסתכלו איך הסעיפים מתחברים והחתימה נוחתת. שימו לב למה שכתוב מתחת על היקף ההסכם.
הפרוצדורה, האזור, וכמה מפגשים היא מכסה.
למה לצפות, ממה להימנע, ומתי להתקשר.
האם מותר לשמור תמונות לפני ואחרי, ומי יכול לראות אותן.
זמן ההודעה המוקדמת וכמה עולה ביטול מאוחר.
החתימה הזאת מוגבלת להטיפול הזה — פרוצדורה מאוחרת שואלת מחדש, והתיק מתעד איזו הסכמה כיסתה מה.
מתחילים מתבנית או כותבים סעיפים משלכם, פעם אחת
מגבילים את ההסכם לשירותים ולטיפולים שהוא מכסה
מחתימים על ההסכמה בתור, והרשומה שומרת איזו הסכמה כיסתה מה
אימוץ תבנית פלטפורמה נותן לכם גרסה משלכם שלה. העריכות שלכם לא יכולות לזלוג הצידה לעסק אחר. ותיקון מאוחר במקור לא יכול לשנות נוסח שלקוח כבר חתם עליו.
חתימה שיושבת בתיק היא לא הסכמה למה שאתם עומדים לעשות. הגבלת הסכם לטיפולים מסוימים אומרת שפרוצדורה חדשה שואלת מחדש. כשמסתכלים אחורה אפשר לומר איזה מסמך כיסה איזה ביקור, ולא להצביע על תיקייה.
הלקוח חותם על המסך, והחתימה נשמרת עם התאריך, שם החותם והגרסה של הנוסח שהוא ראה. זה ההבדל בין רשומה שעונה על שאלה לבין הערה שאומרת שהתקבלה הסכמה.
ההסכמים יושבים ברשומת הלקוח, לצד ההערות הקליניות, הקבצים שהועלו ותוכנית הטיפול. ברגע שאתם צריכים אחד מהם, אתם כבר מסתכלים על התיק של האדם הזה — ולא מחפשים במחסן מסמכים.



