פורסים מה שהלקוח צריך על פני כמה תורים, עם כמה כל חלק עולה ומה שולם. טיפול ארוך הופך לתוכנית ולא לסדרה של הפתעות.
התחל עכשיובונים תוכנית מהעבודה שהלקוח צריך, עם כותרת וחלון תאריכים לכל פריט
כל פריט יכול להצביע על שן או אזור גוף, כך ש"כתר על 26" הוא עבודה מתוכננת
עוקבים אחרי מה שהתוכנית עולה מול מה ששולם, פריט אחרי פריט
לכל פריט יש כותרת משלו, חלון תאריכים משלו ויעד משלו — שן, אזור, שירות. זה מה שמאפשר לקבוע תור ישר מהתוכנית, וזה מה שמאפשר לענות על "מה נשאר" בלי לקרוא פסקה שוב ולפרש אותה.
למהלך טיפול יש סכום, חלק ממנו חויב, וחלק מזה שולם. להחזיק את שלושת המספרים על התוכנית עצמה זה ההבדל בין לומר ללקוח איפה הוא עומד לבין להבטיח לבדוק ולחזור אליו.
יש עבודה שלא יכולה לקרות לפני שעבודה קודמת הושלמה, ותוכנית שמתעלמת מזה מייצרת תורים שצריך לבטל. פריטים בשלבים שומרים על הרצף, כך שמה שמוצע הלאה הוא מה שבאמת אפשר לעשות הלאה.



כן. פריט יכול להצביע על שן מהמפה או על אזור ממפת הגוף. כך התוכנית מדויקת מספיק כדי לקבוע ממנה תור, ומדויקת מספיק כדי לבדוק מולה אחר כך.
כן. תוכנית מחזיקה את הסכום שלה, מה חויב ומה עוד פתוח. מהלך טיפול לא צריך גיליון נפרד כדי לענות על "כמה מזה שולם".
אפשר לשתף תוכנית עם הלקוח, ואתם קובעים מה היא מציגה. שיחה על מהלך טיפול מתנהלת הרבה יותר טוב כששני הצדדים מסתכלים על אותה רשימה.
לקוחות → הלקוח → רשומה → תוכניות → תוכנית חדשה.
נותנים לכל פריט כותרת, חלון תאריכים, ושן או אזור אם יש.
מתמחרים כל פריט. התוכנית מסכמת ועוקבת אחרי מה ששולם.
הופכים פריט לתור ישר מתוך התוכנית.
שולחים את התוכנית ללקוח כדי שיראה את המהלך ואת העלות.