מתעדים מה הוזרק איפה, כמה, ואיך זה נראה לפני. ההסכמה נחתמת לאותו טיפול, לא לתיק בכלל.
התחל עכשיולחצו על אזור כדי לראות אילו טיפולים הוא מקבל. אזורים זוגיים מציעים גם את הצד השני, כי טיפול סימטרי הוא הנורמה.
פותחים את רשומת הלקוחה ולוחצים על האזור שמטופל במפת הפנים
מתעדים את הטיפול ואת היחידות, ומצרפים תמונות לפני ואחרי
מחתימים על הסכמה לאותו טיפול, והתור הבא נפתח עם כל ההיסטוריה
שמות האזורים אומרים "ימין של המטופלת", לא "ימין", והמפה שומרת על הכיוון שלה בעברית ובערבית גם כשכל שאר העמוד מתהפך. השמאל של המסתכל הוא הימין של המטופלת בכל שפה, בדיוק כמו כשהיא יושבת בכיסא.
גלבלה מקבלת בוטולינום ופילר; תלם הדמעה מקבל פילר; מסטר מקבל בוטולינום. המפה מציעה את מה שרלוונטי קלינית ולא רשימה שטוחה, כך שהרשומה לא יכולה לתאר טיפול שהאזור הזה לא מקבל.
טיפול אסתטי הוא בדרך כלל דו-צדדי, ולכן "לטפל גם בצד השני" הוא כפתור ולא סבב שני של אותן חמש לחיצות. אזורי קו אמצע — גלבלה, אף, סנטר — נכון שלא מציעים שום דבר לשקף.
חתימה בתיק היא לא הסכמה למה שאתם עומדים לעשות. סטיילון מגבילה כל הסכם לטיפולים שהוא מכסה, ומתעדת מי חתם ומתי. ההסכם מופק ל-PDF שאפשר להציג בהמשך — וזה ההבדל בין רשומה לארון תיוק.



כן — היחידות שייכות לאזור. המפגש מסכם אותן לפי סוג טיפול, כך שאתם רואים ארבעים יחידות בוטולינום על חמישה אזורים ולא מספר אחד בלי פירוט.
הן מצורפות לרשומת הטיפול של אותו אזור, כך שהשוואה היא שתי תמונות של אותו מקום ולא חיפוש באלבום. האם מותר לשמור אותן ומי יכול לראות אותן הוא חלק מההסכמה שאתם מחתימים עליה.
לא, וזה בכוונה. הסכמה מוגבלת לטיפול שעליו היא נחתמה. פרוצדורה מאוחרת שואלת מחדש, והרשומה מראה איזו הסכמה כיסתה איזה ביקור.
לקוחות → הלקוחה → רשומה → מפת פנים.
לוחצים עליו. הטיפולים שהקטלוג מאפשר באזור הזה מופיעים.
בוחרים את הטיפול, מזינים את היחידות, ושומרים. הסיכום של המפגש מתעדכן.
משתמשים ב"לטפל גם בצד השני" בכל אזור זוגי כדי לתעד את הצד המקביל.
מוסיפים תמונות לפני ואחרי לאזור, ואז מחתימים על הסכמה לטיפול הזה.